|
יום שלישי 1 אפריל 2008
- טיסה – יצאנו בשעה 04:30 לכוון
שדה התעופה שמוליק, דליה ואני. קותי היה הנהג, אני עוקבת אחרי שמוליק עוברים את הבידוק ומסתובבים בדיוטי
פרי. בטיסה אני יושבת ליד דליה קצת מנמנמת, לא ממש, ארוחת בוקר במטוס 3
וקצת שעות טיסה ואנחנו נוחתים בקטוביץ.
- שדה התעופה בקטוביץ – המתנה ארוכה
(שעתיים) למזוודות אולם נוסעים קטן וצר מלהכיל ולוקח המון זמן עד שכל
המזוודות מגיעות. תור ארוך לשירותים ואין היכן לשבת לאחר כשעתיים הצלחנו
לאתר את כל המזוודות ויצאנו לכוון מגרש החניה לאתר את הרכב שמחכה לנו עם
נהג/מדריך שיוביל אותנו במסענו לפולין.
- נפגשים עם הנהג/מדריך ששמו
וואצלב ומעמיסים את המזוודות בחלקו האחורי של הרכב באגז' עמוס ומלא – הנושא
עוד יהפוך לבדיחה בהמשך. "דוז'ום באגאז'ם" כך אומרים זאת בפולנית כי כדי
להיכנס עם הרכב למגרש החניה של המלון קרוב ככל הניתן הוא אומר לשומר בשער
דוז'ום באגאז'ם והשומר פותח את השער ואצלנו זה הופך למילת קוד ש ל"תחת גדול", "חזה שופע" וכדומה
הנהג שחושב בהתחלה שאנחנו צוחקים ממנו נרגע כאשר אנחנו מספרים לו את משמעות
הדבר.
- מתחילים בנסיעה ללודג'
הנהג/מדריך פולני בשם ווצלאב עם קול מתכתי ומבטא כבד מסביר בדרך. נסיעה
ארוכה מעל 160 ק"מ, ישנתי, לילה קודם לא ישנתי כלל. הרבה משאיות בדרך אני
מנסה להתעלם מהלחץ של משאיות ממול ויש לומר שדי הצלחתי. בדרך אנו עוצרים
לאכול מרק פולני ז'ורק jurek אני בחרתי עם ביצים
ולא עם בשר כנראה ששמוליק קלט את נושא הכשרות ומאז הוא משגיח שיהיה לי מה
לאכול.
- הגענו ללודג' סיור באזור הגטו של לודג'
הדרך חסומה בגלל עבודות בכביש ואנו צופים קצת מרחוק.
- בית הכנסת
בלודג'
- ביקור בבית העלמין היהודי
בלודג'- הרבה קברים, הכל אפור קברים "ששוחזרו" על ידי צה"ל הכתובת
"אלמונית" שורות שורות של קברים. פגשנו את הילדים. בתי שאלה אותי אם יש מישהו
מהמשפחה שקבור שם – לא חושבת, לא
יודעת.
- נסיעה וביקור באנדרטת הלב השבור.
אנדרטה שהוקמה לזכר ילדים פולנים שנרצחו
בשואה
|
|
מידע על
האנדרטה
" אנדרטה שנמצאת בפארק שאריך
שרגוב Szarych
Szeregow הוקמה במאי 1971 כהוקרה לאסירים הצעירים שהוחזקו במחנה לילדים ובני
נוער פולנים. האנדרטה עוצבה על ידי ידוויגה יאנוס
Jadwiga
Janus ולודביג מאצקייביץ' Ludwik Mackiewicz.
בסמוך בבית הספר היסודי מס'
81 ברח' אמילי פלאטר 28/32 Emilii Plater הוקם חדר הנצחה. סיפור
הילדים הפולנים: מיד עם כיבוש לודז' בספטמבר
1939 אחרי הסיפוח של לודז' לגרמניה, הוגבר הטרור נגד היהודים ונגד הפולנים. יתומים פולנים נותרו ללא קורת גג והוקם
מחנה ילדים יתומים. המחנה נוסד בדצמבר 1942 בשטח שגבל במה שהיום
רחובות ברצקה Bracka ,
אמילי פלטר Emilii Plater גורניצ'ה Gornicza
וזגיניקובה Zagajnikowa והאמינו שהיה זה מחנה לעבריינים צעירים.
במציאות , היה זה מחנה ריכוז לילדים ובני נוער עד גיל
16. הדיירים הצעירים הוכרחו לעבוד לאורך כל היום ורבים מהם מתו ברעב ובקור עד ינואר 1945 . קרוב ל- 1,600 ילדים
פולנים עברו דרך המחנה. לעיתים קרובות היו אלה
ילדים שהוריהם נרצחו או נאסרו בשל מעורבות בתנועת
ההתנגדות. אל המחנה צורפו
ילדי לידיצ'ה
מצ'כוסלובקיה, שלא היו ראויים להיות
אריים. ילדי לידיצ'ה הם ילדי הכפר הצ'כי שנענש על רצח ריינהרד ונהרס כולו, כל
תושביו הושמדו כעונש קולקטיבי,חלק מהילדים ברי
המזל, שהיה להם סיכוי בשל היותם בעלי חזות
ארית, נשלחו
לגרמניה לחינוך מחדש. בתהליך מסוים ע"פ התוכנית הנאצית, הפכו לארים. האחרים
הובלו לכאן, ומכאן נלקחו להשמדה. אנדרטת הלב
השבור ממוקמת במקום בו היה מחנה הילדים. באנדרטה נראים ילדים
עירומים עומדים בתור. הילדים גזורים מתוך לב ענק חצוי. ילדות, וילדים המסמלים את הזיכרון האישי של הילדות של כל אחד ואחד.
זיכרונות ילדות הם זיכרונות טובים בדרך כלל, הם
מבטאים את המשמעות הנוראית של עולם שיצא מדעתו שהרי מלבד
הילדים היהודיים, נשמדו כאן ילדים פולנים שהוריהם נרצחו כבר בשלביה הראשונים של המלחמה. האנדרטה מבטאת את שיא הרשע
ואת
התקווה כי הלקח לאנושות יילמד. על האנדרטה מופיע הכיתוב
הבא: הם לקחו ממך את חייך ואנו
נותנים לך את הזיכרון ליד האנדרטה קיר ועליו שמות של מחנות
ומקומות בהם נרצחו ילדים, קיר זה הוא חלק בלתי נפרד
מהאנדרטה. במחנה היו כ-1000 ילדים בגילאי 6 – 14."
מתוך: http://yaffazehavi.blogspot.com/2007/01/blog-post_5954.html
|